הכוונה
הארגון לקידום האינטרסים של החריג'נים, מוּדָע, רצה לשנות את החקיקה האזורית והלאומית כדי לשפר את מצבם של ה"בלתי ניתן לגעת" הללו’ והצאצאים שלהם.
הגישה
היא התגייסה פנימה 1978 שמש 35000 מהבלתי נוגעים הללו והוביל אותם בצעדה לבירה. הם התאספו בכיכר מול בניין הממשלה כדי להביע את רצונם לממשלת המדינה, להגיש דרישות והצעות.
התוצאה
אז זו הייתה הצלחה גדולה. אבל הממשלה אפשרה למשטרה ולצבא להתערב, עם נשק, גז מדמיע ולבסוף היה ירי. היו הרוגים ופציעות. המפגינים טפטפו, שֶׁל, מאוכזב מאוד. הפעולה נכשלה. פעם בלתי ניתן לגעת, תמיד בלתי ניתן לגעת.
רגע הלמידה
אבל היא, המארגנים וילדיהם, למדו לקחים מהמגרה של 1978. הם הבינו שהפתרון אינו טמון בפעולה פוליטית המונית. היה צריך ללכת בדרכים אחרות כדי לשפר את מיקומם של הבלתי ניתן לגעת. כמו חינוך. AWARE פתחה תכניות חינוך לילדי חריג'נים ועבור החרג'נים עצמם.
נוסף:
עשרים שנה מאוחר יותר, מספיק מהילדים האלה ישבו בפרלמנט ובממשלת המדינה עצמם. כעת הם יכולים לשנות את החוקים, וזה קרה.
מְחַבֵּר: יאן רויסנארס
