דרך הפעולה:

הכוונה הייתה לעשות חתירה במורד הגרנד קניון. התנדב ללכת ראשון. מתחילים לחתור כשלושים רגל במעלה הזרם מהגל הגדול.

התוצאה:

הסירה התהפכה, לא הצידה, אבל סוף סוף. פיטר ברגמן ניסה לשחות אל פני השטח אבל לא היה בטוח באיזה כיוון למעלה. סוף כל סוף, על אודות 50 רגל במורד הזרם, הנהר ירק את פיטר החוצה. כשפיטר חזר לקיאק שלו, הוא חשב שאהיה אפילו יותר עצבני ומהסס, מאשר לפני כן. אבל זה היה בדיוק ההפך. הוא היה משוחרר, נוֹחַ, רָגוּעַ. הפחד ואי הוודאות נעלמו. פיטר הרגיש רענן. הוא חש את ההקלה שבכישלון.

השיעור:

ברגע שפיטר נכשל הוא ידע שהוא יכול להתמודד עם הכישלונות האחרים שהנהר עלול להטיל עליו. הוא לא רק ידע, הוא הרגיש שהוא יכול. במקום לדמיין הצלחה פיטר ברגמן מציע לדמיין כישלון. הסיכויים הם, האירוע לא ילך כל כך רע כמו שדמיינתם. אם הכישלון שזה עתה דמיינתם הוא גרוע ככל שניתן, אז למה לא לנסות?

נוסף:
קרא את הפוסט של פיטר ברגמן ב-http://blogs.hbr.org/bregman/2011/03/visualize-failure.html

פורסם על ידי:
redactie IVBM מבוסס על פוסט HBR מאת פיטר ברגמן

השאר תגובה